צילום פורטרטים מקצועי

צילום פורטרטים - צלם פורטרט

צילום פורטרט תדמיתי נועד להקרין ולהעביר את המסר הנכון למי שצופה בצילומים באתר או בקטלוג צילום פורטרט או בעברית תקינה - צילום דיוקן ,צילומי דיוקן. כל בעל אתר, בין אם זה אתר אישי או אתר של חברה, צריך להראות בצורה ייצוגית, שיווקית ומרשימה וכמובן גם אנשי החברה צילומי פורטרט לאנשי המנהלה ועוד. צילום פורטרטים הוא תחום ששייקה איתן - צלם פורטרט מקצועי, עוסק בו שנים רבות, ומפיק צילומי פורטרטים איכותיים בגימור גבוה במיוחד.

שייקה איתן יוצר צילום פורטרט בשילוב איפור מקצועי בצורה מרשימה ואיכותית, כך שהתמונה הסופית מעבירה מסר חזותי רצוי המשדר אמינות, מקצועיות, ביטחון עצמי ומודעות שיווקית. קורה לא פעם שהצלם שומע את המשפטים הבאים, שמן הסתם חוזרים על עצמם פעמים רבות ."אני לא פוטוגנית"... "המצלמה לא אוהבת אותי".... "כשאני מחייכת אני לא יוצאת יפה בתמונה". לשייקה איתן- צלם פורטרטים מקצועי יש את היכולת והניסיון להציג את המצולמים בצורה המרשימה ביותר ולהראותם בצורה "פוטוגנית" ומרשימה וכל מה שדרוש עבור צילום פורטרט מקצועי ואיכותי.

הצילומים ששייקה איתן מבצע עוברים כמובן עיבוד וליטוש מיטוב בפוטושופ שהוא חלק ממערכת הצילום הדיגטלית העכשווית. שייקה איתן מקצוען בתחום ונחשב למומחה בעל שם. העיבודים שהוא מבצע נועדו לטפל בתמונות בצורה קולעת. שייקה איתן - צלם פורטרט מקצועי, יוצר תמונות סטודיו מרשימות.

מה זה צילום דיוקן (צילום פורטרט) ?
דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם. דיוקנאות מציגים לרוב את פלג הגוף העליון ובדרך כלל אינם מקושטים מאוד. מטרתם היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו.

קצת על היסטוריית הדיוקן האישי:
אמנות הדיוקן פרחה בפיסול הרומי, שם דרשו המפוסלים פורטרטים מדויקים, גם אם לא מחמיאים. במאה ה-4 נסוגה חשיבות הדיוקנאות ועלתה מגמה של ייצוג סמלי של מראה האדם. באירופה שבו לצייר דיוקנאות ריאליסטיים בסוף ימי הביניים, בבורגונדי ובצרפת. הדיוקן המפורסם ביותר בעולם הוא פרי מכחולו של לאונרדו דה וינצ'י, המכונה ה"מונה ליזה". הדיוקנאות המוקדמים ביותר המוכרים לנו של אנשים פרטיים, שלא היו מלכים או קיסרים, הם דיוקני לוויות ששרדו באקלים היבש של אזור אל-פיום במצרים ונקראות דיוקנאות המומיות מפיום. אלו הם הציורים היחידים ששרדו מהתקופה הרומית, חוץ מהפרסקאות. דיוקנאות אלה תוארכו לתקופה שבין סוף המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-3. כאשר אדם יוצר דיוקן (של עצמו), מכונה היצירה דיוקן עצמי. רבות מיצירותיו המפורסמות של רמברנדט הם הדיוקנאות העצמיים שלו.

צילומי דיוקן היא תעשייה נפוצה בכל העולם. אנשים רבים מבקשים ליצור "פורטרט משפחתי", אותו יוכלו לתלות על הקיר בביתם, במיוחד לציון טקסי מעבר חשובים בחייהם כמו למשל חתונות. דיוקנאות מצולמים קיימים מאז שחר ימי הצילום. באמצעהמאה ה-19 החלו לצוץ בערים בתי עסק המתמחים בצילום דיוקנאות, שלעתים הגיעו עד 500 לוחות צילום ביום. סגנונם של אותם דיוקנאות מוקדמים משקף את היכולת הטכנית של אותה תקופה - זמן חשיפה של 30 שניות וערכי האסתטיקה שהיו נהוגים אז. המצולמים הושבו אל מול רקע אחיד והוארו באור רך שנבע מצוהר בתקרה או כל מקור אור שניתן היה להכניס לחדר בעזרת מראות. ככל שהתפתחו טכניקות הצילום, בחרו כמה מהצלמים האמיצים במיוחד להצטייד בכישרונם ובמצלמתם, לצאת מהסטודיו שלהם, ולפנות לשדות הקרב, לארצות רחוקות מעבר לים, ולישימון. ה-Daguerreotype Saloon של ויליאם שו, ה-Photographic Van של רוג'ר פנטון ועגלת ה-What-is-it? של מת'יו בריידי קבעו את הרף לצילום דיוקנאות פורטרטים וצילומי חוץ באופן כללי.